החלטה בתיק בש"פ 8128/12

1.        לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 6.11.2012, בתיק מ"ת 21530-09-12 (כב' השופט צ' קאפח), שבגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

כתב האישום שהוגש נגד העורר

2.        העורר הינו הנאשם 2 בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

           כתב האישום כולל שלושה אישומים שרק הראשון שבהם נוגע לעורר, ואף זאת מסעיף 33 ואילך. ממילא יובן, כי העבריין העיקרי בתיק הוא הנאשם 1, שי כהן, ואין חולק כי העורר הינו הנאשם המשני בכתב אישום זה.

           בקצירת האומר, נספר לקורא כי כתב האישום מגולל מערכת יחסים חריגה בין הנאשם 1 לבין המתלוננת, רעייתו ואם בתו, אשר הועסקה על-ידו בזנות, תוך שהוא מאלץ אותה, באמצעות שימוש באלימות ובאיומים, להמשיך ולעסוק בזנות בבית בושת שהקים (להלן "בית הבושת" או "המכון").

           כמו כן, נטען בכתב האישום כי הנאשם 1 הדיח את המתלוננת שלא להעיד נגדו, וזאת בדרך של איומים והפחדה, וכמו כן, מיוחסת לו עבירה של גניבה, בגין גניבת אלפי שקלים מהמתלוננת.

           אשר לעורר, נטען באישום הראשון כי הוא חבר אל הנאשם 1 בניהול בית הבושת, וקיבל החלטות בנוגע להמשך העסקתן של עובדות במקום.

           בסעיף 37 לאישום הראשון נטען לגבי שני הנאשמים (הנאשם 1 והעורר) כי הם "החזיקו... וניהלו מקום לשם עיסוק בזנות, קיבלו מהנשים שהועסקו על ידם מה שניתן בעד מעשי זנות והביאו בצוותא חדא את המתלוננת לידי עיסוק בזנות תוך ניצול מצוקתה הכלכלית והנפשית ותוך שימוש באמצעי לחץ ואיומים".

           עוד נטען בכתב האישום, כי העורר תקף את המתלוננת וגרם לה חבלה של ממש וכן "גרר אותה לחדר במכון ואיים עליה שלא כדין בפגיעה בגופה וניסה להניעה [צ"ל "להניאה" - א.ש] מלמסור הודעה בחקירה על פי דין בדרך של איומים והפחדה".

           בגין המעשים המתוארים בכתב האישום, יוחסו לעורר עבירות אלה:

א.        הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 202 ביחד עם סעיפים 203(א), 203(ב)(1) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.        החזקת מקום לשם זנות, לפי סעיף 204 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

ג.        סרסרות למעשי זנות, לפי סעיף 199(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

ד.        הדחה בחקירה בדרך של איומים והפחדה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

ה.        תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

ו.        תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

3.        יצוין, כי לנאשם 1 מיוחסות במסגרת האישום הראשון, עבירות דומות לאלו שיוחסו לעורר, וזאת בנוסף לעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 ביחד עם סעיף 382 לחוק העונשין; וריבוי עבירות של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382 לחוק העונשין.

           כמו כן, מיוחסות לנאשם 1, במסגרת האישום השני, מספר עבירות של אינוס, לפי סעיף 345(א) לחוק העונשין, וכן, במסגרת האישום השלישי, עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הבקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו